המרכז שואף לספק ידע תיאורטי ומעשי הנחוץ לשם גיבוש מדיניות דיור חברתי בישראל. המחקר ב-'הגר' משלב בין איסוף וניתוח של נתונים חדשים לבין סקירת ידע קיים בארץ ובעולם, והוא מושתת על ראייה רב-תחומית המחברת בין ידע כלכלי, משפטי, תכנוני וחברתי.
מחקר
תנאי זכאות לדיור בהישג יד
תכנית קרסו - הגר במחקר ראשון בסוגו שעוסק בתנאי זכאות לדיור בהישג יד. במחקר נבדקו תנאי הזכאות לדיור בהישג יד בניו יורק, לונדון, וינה, אוסטרליה וסינגפור, והוא מצביע על האנומליה בישראל, שהיא המדינה היחידה שבה אין מבחן הכנסה בכלל כתנאי סף. כחלק ממסקנות הסקירה המשווה גובש מתווה לתנאי זכאות לדיור בהישג יד בישראל. מתווה זה הוא אלטרנטיבה להצעה שהממשלה הניחה בדצמבר 2023 בנושא, והוא בתקווה ישפיע על תהליך החקיקה כך שישקף חלוקה צודקת והוגנת יותר של משאב ציבורי יקר ערך.
פורסם בדצמבר 2023, לקריאת המחקר המלא
פילנתרופיה והשקעות אימפקט – מימון 'מודל חברתי' של מיזמי התחדשות עירונית בישראל
כיצד מממנים היום התחדשות עירונית במודל חברתי? ומה תפקידן של פילנתרופיה והשקעות אימפקט בקידום וישום של התחדשות עירונית חברתית? שאלות אלו נבחנות לראשונה במחקר של תכנית קרסו – הגר והמכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב. במחקר סקרנו ארבעה פרויקטים שמפלסים את הדרך ויוצרים הלכה למעשה מודל חברתי של התחדשות עירונית בישראל, ואותנו עניין להבין מהם מקורות ואפיקי המימון של הרכיבים החברתיים, ומהם היתרונות והחסרונות של כל סוג מימון.
בעבודה מצאנו שרכיבים חברתיים מוממנים היום בעיקר באמצעות פילנתרופיה והשקעות אימפקט. הפילנתרופיה מממנת רכיבים 'רכים' המצויים בהלימה עם דפוסים מסורתיים של פילנתרופיה, כמו פעילות קהילתית, שירותים חברתיים ופיתוח מבני ציבור. מאידך השקעות אימפקט בהתחדשות עירונית הוא תחום שנמצא בראשית דרכו בישראל, ועד כה קיימות השקעות בודדות שמשמשות יותר למימון רכיבים המצויים בליבת פרויקט הבינוי, כמו שילוב של דיור להשכרה או דיור בהישג יד.
פורסם בנובמבר 2022, לקריאת המחקר המלא
השפעת מיזמי התחדשות עירונית על איכות החיים של תושבים: פיתוח מודל להערכה ומדידה
כיצד ניתן למדוד את ההשפעה של תהליכי התחדשות עירונית על איכות החיים של אנשים המתגוררים במתחמים מתחדשים? ובאיזה אופן ניתן להעריך שינויים באיכות החיים של אוכלוסיות פגיעות – קשישים, עולים, אנשים עם מוגבלות, אנשים החיים בעוני? במחקר זה פותח שאלון ראשון בסוגו בישראל להערכה זו, והוא נבחן ותוקף במתחמי התחדשות עירונית לאחר איכלוס. בין היתר נמצא שמבנה הבעלות בישראל הוא אלמנט מרכזי המשפיע על איכות החיים ועל השפעת ההתדשות העירונית על משקי בית, יותר ממאפיינים אחרים כמו הכנסה או גיל. המחקר נערך על מתן רבינוביץ ונטע זיו, בתמיכת המוסד לביטוח לאומי
פורסם באוקטובר 2021. לקריאת המחקר המלא
השכרה ארוכת-טווח בישראל:
תמונת מצב והערכת המדיניות הממשלתית
מחקר זה מבקש לספק תמונת מצב עדכנית של כלי המדיניות והרגולציה המשמשים לעידוד השכרה ארוכת-טווח בישראל. החיבור מציג סקירת רגולציה ונתונים אודות היקף הפעילות, אשר על בסיסם נערך ניתוח מקיף של המצב כיום בתחום ההשכרה ארוכת-הטווח בישראל.
ממצאי המחקר מלמדים על חוסר אחידות בהגדרות שניתנות לדיור להשכרה, כמו גם לגבי סוגי 'המוצרים' המוצעים בשוק. עוד עולה כי, הרגולציה הקיימת כוללת עיוות משמעותי במערך התמריצים המדינתי, באופן שמספק תמריץ דווקא להשכרה של דירות על ידי משכירים פרטיים, ועל ידי יזמים בפרויקטים קטנים. בנוסף, עולה כי המידע והנתונים אודות היקף ההטבות והתמריצים הניתנים לצורך פיתוח השוק אינם נאספים בצורה שיטתית ומסודרת, באופן שמקשה על הערכת המדיניות. לבסוף, מצביע המחקר על כך שהדיור להשכרה אותו מעודדת המדינה במחירי שוק נמצא מחוץ להישג ידם של מרבית שוכרי הדירות בישראל ולמעשה תואם את הכנסתם של עשירוני ההכנסה העליונים בלבד. המחקר נערך על ידי פרופ' נטע זיו ועו"ד עו"ס מתן רבינוביץ, באמצעות תמיכה נדיבה מצד מכון אלרוב לחקר הנדלן.
לקריאת הדוח המלא
התחדשות עירונית בישובים ערביים בישראל
על אף קיומם של לחצי פיתוח גדולים, מיזמים של התחדשות עירונית לא מקודמים בישובים ערביים. במטרה לבחון את החסמים ולהציע חלופות ישימות לקידום מיזמים של התחדשות עירונית בישובים ערביים, ערך מרכז הגר בשיתוף עם עמותת סיכוי והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי מחקר ראשון מסוגו בנושא.
המחקר ממפה את האתגרים והחסמים להתחדשות עירונית במרקמים הוותיקים בישובים הערביים, מגדיר מטרות עדכניות להתחדשות האזורים הללו ומציע מתווה וכלים ישומיים לקידום התחדשות עירונית בישובים ערביים בישראל.
המחקר מבוסס על עשרות ראיונות ומאות שאלונים שהופצו בקרב אנשי מקצוע ובקרב תושבים בחברה הערבית, והוא לווה על ידי ועדת היגוי רב מגזרית אשר כללה נציגי ממשלה, רשויות מקומיות ערביות, אקדמיה ומגזר פרטי.
את המחקר כתבה עו"ד אורי אטינגר בשיתוף מתכננת ערים נגה שני מעמותת סיכוי. פורסם בינואר 2021
פיתוח דיור בהישג יד באמצעות שותפויות ציבוריות - פרטיות (PPP)
שותפויות ציבוריות-פרטיות (PPP) הן אפיק משמעותי לפיתוח של פרויקטים מורכבים בסדרי גודל שונים, ובין היתר לשם הקמה של דיור בהישג יד במדינות שונות בעולם. בישראל נעשה שימוש בשותפויות ציבוריות - פרטיות בפרויקטים לאומיים וכן באופן מצומצם יותר ברמה המקומית. עבודה זו בוחנת לראשונה את ההתאמה של מודל השותפויות הציבוריות - פרטיות לפיתוח של דיור בהישג יד ברשויות מקומיות.
השאלה אשר מנחה את העבודה היא האם וכיצד יכולות רשויות מקומיות לענות על צורך מקומי בדיור בהישג יד באמצעות שימוש בשותפויות ציבוריות-פרטיות? תוך דגש על המכשולים שעל רשויות מקומיות לצלוח על מנת ליצור מיזמי שותפות מוצלחים בתחום הדיור.
המסמך פורסם בבפרואר 2018
מבט אל אוכלוסיית הזקנים בהתחדשות עירונית מחקר בשיתוף משרד הרווחה והשירותים החברתיים
הצורך בהתחדשות עירונית בישראל- הן ככלי להרחבת היצע הדיור בכלל והן ככלי לחידוש עירוני, והקשיים שהתגלו בהליך האישור והיישום של התכניות הללו, אילץ את הרשויות האמונות על הטיפול בנושא להשקיע את מירב המאמצים בהסרת חסמים על מנת ליעל את התהליכים ולשפר את הישימות של התכניות המאושרות.
היום, לאחר עשור מאז נוצרה התשתית המשפטית והתכנונית באמצעותה מקודמות רוב התכניות להתחדשות עירונית, וככל שתכניות יוצאות אל הפועל, הולכות ומתחדדות סוגיות אחרות הדורשות התייחסות ובמרכזן ההשלכות של תכניות אלה על הדיירים המעורבים בהן.
באופן כללי התחדשות עירונית יכולה להשפיע באופנים שונים על קבוצות אוכלוסייה שונות ובמחקר זה אנו נבקש להתמקד באחת הקבוצות שמחקרים רבים מזהים כאחת הפגיעות ביותר בתהליכי התחדשות עירונית: אוכלוסיית הזקנים.
המחקר פורסם בנובמבר 2017
שווקי שכירות בערים נבחרות בעולם:
בוסטון, ברלין, לונדון, מדריד, ניו יורק, פריז ותל אביב-יפו
מחקר בשיתוף חברת Dfrent
ערים הן הזירות המרכזית בהן מתפתחים ומתעצבים שווקי השכירות בעולם; שם מרוכזים השיעורים הגבוהים ביותר של שוכרים והן מהוות מעבדות חיות לפיתוחם של כלים רגולטוריים על שוק השכירות. על כן, 'העיר' היא קנה המידה הנבחר לסקירה זו, אשר בוחנת מאפיינים שונים של שוק השכירות ובכלל זה גודלו, התפלגותו לסוגים שונים של בעלות על יחידות הדיור המושכרות, מחירי השכירות ונטל עלות השכירות על השוכרים, הרגולציה הקיימת על מחירי השכירות הפרטית ועל יחסי שוכר-משכיר, וכן הסדרת פעילותם של מתווכים לשכירות.
הסקירה חושפת שונות גדולה במאפייניהם של שווקי השכירות ומספקת הצצה למורכבות גדולה יותר, שנחשפה כאן רק בתמצית, ועומדת מאחורי הנתונים הסטטיסטיים שנסקרו. מורכבות זו נעוצה בין היתר במנגנוני הרגולציה השונים המעצבים את התנהלותם של השחקנים בשוק. על אף תהליכי הגלובליזציה הכלכליים, החברתיים והתרבותיים אליהם חשופות הערים הנבחרות, בכוחם של המנגנונים הרגולטוריים להשפיע על היבטים כלכליים וחברתיים מהותיים היוצרים מציאות שונה עבור שוכרים המתגוררים, או מחפשים להתגורר, בערים הנבחרות שנסקרו.
המסמך פורסם במרץ 2017.
השכרה ארוכת טווח בישראל: בחינת מדיניות הממשלה
'הגר' ומכון אלרוב לחקר הנדל"ן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א גיבשו קבוצת חשיבה רב-תחומית של סטודנטים וחוקרים מהפקולטה למשפטים, בי"ס לכלכלה והחוג לגיאוגרפיה במטרה לקדם מחקר בנושא: "מדוע אין שוק שכירות לטווח ארוך בישראל "? הנייר שהקבוצה גיבשה מסכם את עבודתה.
הנייר מציג ומנתח את הצעדים הננקטים על ידי הממשלה לקידום שוק של השכרה ארוכת טווח בישראל. הנייר מאפשר להציג את מדיניות הממשלה בפרספקטיבה רחבה תוך דיון בשלוש סוגיות מרכזיות:
-
מה מקומה של ישראל ביחס למדינות אחרות ביצירת שוק לשכירות ארוכת טווח?
-
אילו כלי מדיניות מיושמים היום ברמה הלאומית והמקומית לצורך כך?
-
כיצד ניתן להעריך את ההשפעה הצפויה ביישום הכלים הללו
הנייר פורסם במאי 2015
לקראת מערך כולל של דיור בהישג יד בישראל נייר מדיניות
בעשורים האחרונים הועמק אי השוויון הכלכלי בישראל בין משקי בית ברמות הכנסה בינוניות ונמוכות לבין משקי בית ברמות הכנסה גבוהות, ובמקביל חווה המשק הישראלי עליה חדה במחירי הדיור. השילוב בין אלו בצירוף הנסיגה ההדרגתית במעורבות הישירה של הממשלה בתחום הדיור, הביא לגידול בהיקף משקי הבית מרמות הכנסה בינונית ונמוכה המתקשים לעמוד בנטל הוצאות הדיור וסובלים עקב כך מבעיית הַשָּׂגוּת (affordability).
נייר המדיניות מציע כלים ליישום מדיניות של דיור בהישג יד בישראל. המסמך נותן הסברים כלליים על מטרותיו של דיור בהישג יד, למי הוא נועד, היכן הוא נדרש, מי אחראי לקידומו וכיצד ניתן להביא ליישומו, מציג תמונה עדכנית של המצב בישראל ומציע את המלצות מרכז הגר לקידומו ולפיתוחו של דיור בהישג יד בישראל.
הנייר פורסם בנובמבר 2014
פיתוח כלי עבור משקיעי אימפקט להערכת השפעות חברתיות של השקעותיהם בתחום ההתחדשות העירונית
מרכז הגר, יחד עם Social Finance Israel פיתחו כלי להערכת אימפקט של מיזמי התחדשות עירונית. הכלי הוא אמצעי לביצוע 'בדיקת נאותות חברתית וסביבתית' לפרויקטים של התחדשות עירונית, שנועדה להעריך את האימפקט של מיזמים מסוג זה.
הכלי מיועד למשקיעים, ובפרט למשקיעי אימפקט, המעוניינים לבחון היבטים חברתיים וסביבתיים במסגרת שיקולי ההשקעה, והוא מפותח כחלק ממהלך מתמשך לקידום שוק השקעות האימפקט בישראל.
את הכלי פיתחו עו"ד אורי אטינגר וסבסטיאן ולרשטיין יחד עם גילה נוריך מארגון SFI
שאלון הכלי זמין באתר הכלי
דיור בהישג יד בישראל – פיתוח אקו סיסטם למשקיעי אימפקט
מימון של דיור בהישג יד הוא אתגר שעדיין לא "פוצח" בישראל.
בעולם קיימים מודלים שונים למימון דיור בהישג יד – אחד מהם הוא רתימת השקעות אימפקט – שהן השקעות הנעשות מתוך כוונה לייצר שינוי חברתי או סביבתי חיובי מדיד, לצד תשואה פיננסית. שוק השקעות האימפקט העולמי בתחום הדיור מוערך ב 57 מילארד דולר (נכון לשנת 2020), אך בישראל זהו תחום בראשית דרכו.
מחקר חדש של תכנית קרסו - הגר בשיתוף מכון אלרוב לחקר הנדלן, בוחן את ישום מודל השקעות האימפקט בדיור בהישג יד בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וצרפת – ומשווה את הממצאים לנעשה בישראל. מההשוואה עולה כי בישראל חסרה סביבה רגולטורית, פיננסית וארגונית הנדרשת לרתימת משקיעי אימפקט להשקעה בדיור בהישג יד, והמחקר כולל המלצות לשינויים רגולטוריים ליצירת אקוסיסטם התומך בהשקעות אימפקט ופיתוח דיור בהישג יד.
את המחקר כתבו עו"ד ומתכננת ערים אורלי אריאב, פרופ' נטע זיו ופרופ' דני בן-שחר, הודות לתמיכת קרן אדמונד דה רוטשילד.
ייצוג בעלי דירות בהתחדשות עירונית - היבטים מקצועיים ואתיים
המחקר נועד לבחון את עבודת עורכי הדין מול לקוחותיהם במיזמים להתחדשות עירונית, בייחוד במקרים שבהם מתעוררים אינטרסים סותרים בין הדיירים לבין עצמם, ואת האופן שבו הם רואים את האתגרים שבייצוג לקוחותיהם. בנוסף, בוחן המחקר את ציפיות הדיירים מעורכי דינם, וכן כשלים וחסמים בייצוג. זאת, על מנת לקבל תמונת מצב מקיפה, שתאפשר גיבוש המלצות בתחום, ופרסומן. המחקר כולל סקירת ספרות מעמיקה, ביצוע 24 ראיונות איכותניים עם עורכי דין ובעלי דירות ויכלול סדרה של המלצות לשינוי בתחום.
את המחקר כתב עו"ד (עו"ס) מתן רבינוביץ והוא מבוסס על עבודתם של סטודנטים בקליניקה לדיור, קהילה ומשפט בהנחיית עו"ד ענת רודניצקי ונערך בתמיכה של המרכז לאתיקה בבית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למנהל.
מסמך מדיניות עירוני בנושא דיור שיתופי אביב-יפו
מרכז הגר פעל במהלך שנת 2019 בשיתוף חברת פז כלכלה והנדסה, בגיבוש מדיניות עירונית בנושא דיור שיתופי עבור עיריית תל אביב –יפו. מסמך המדיניות נועד להעניק לעירייה כלים לבחינה ו/או לתמרוץ של מיזמים לדיור שיתופי המגיעים לפתחה או שהיא מעוניינת בקידומם. המסמך מגדיר את סוג מיזמי הדיור השיתופי הרצויים בעיר על בסיס הערכים והיעדים העירוניים אותם הם מקדמים. בנוסף המסמך קובע קריטריונים ומדדים באמצעותם העירייה יכולה לבחון את מידת ההתאמה של המיזמים ליעדים העירוניים ולתמרץ את המיזמים שמגשימים יעדים אלו.
לקריאת דוח שלב 1 - מיפוי מצב קיים
כלים תכנוניים ליצירת דיור בהישג יד בישראל
למערכת התכנון בישראל תפקיד מרכזי ביצירת דיור בהישג יד (דב"י). שימוש מושכל של הכלים התכנוניים הזמינים ליצירת דב"י גם אם הוא לא מספק, הוא הכרחי על מנת לייצר את התשתית לבנייה וניהול של מלאי חדש של דיור חברתי בישראל.
מסמך זה נכתב במטרה לרכז במסמך אחד את ההוראות המרכזיות הנוגעות לתכנון דיור בהישג ובשאיפה לספק לעוסקים בתחום כלי עזר בעת גיבוש או בחינה של תכניות ליצירת דיור בהשיג יד.
הכלים התכנוניים הקיימים כיום ליצירת דיור בהישג יד – כמו גם הגדרתו של 'דיור בהישג יד' – משתנים בהתאם ליעוד הקרקע בה מתוכנן דב"י, לסמכות הגורם המתכנן ולטיב הבעלות בקרקע. המדריך בנוי מחמישה חלקים בהתאם ליעוד הקרקע בה מבקשים לתכנן דיור בהישג יד.
המסמך הוכן לקראת יום העיון שערך מרכז הגר ב-18.7.19 בנושא 'תכנון דיור חברתי בישראל'.
המסמך פורסם ביולי 2019
לקריאת המסמך
דיור חברתי בנווה עופר - כלים למניעת דחיקה של אוכלוסיה ותיקה
בדצמבר 2017 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה בת"א-יפו מסמך מדיניות להתחדשות שכונת נווה עופר שבדרום תל אביב. מרכז הגר לקח חלק בעריכת מסמך המדיניות ובמסגרתו גיבש המלצות בנושא: 'דיור חברתי וכלים למניעת דחיקה של אוכלוסיה ותיקה'.
הניתוח וההמלצות שגובשו בנושא זה המפורטות בפרק ח (וחלק מפרק ז) במסמך המדיניות נועדו לתת ביטוי מעשי לרצון להטמיע היבטים חברתיים בהליך התכנון ובכלל זה, להציע כלים למניעת דחיקה של אוכלוסיות פגיעות עקב ג'נטריפיקציה. המסמך נועד להצביע על כלים אפשריים באמצעותם ניתן:
1. לאפשר לאוכלוסייה הקיימת בנווה עופר ובמיוחד לקבוצות אוכלוסייה פגיעות, ליהנות, להיתרם, ולא להיפגע מהליך ההתחדשות העירונית.
2. לבחון את היכולת לייצר, במסגרת הליכי ההתחדשות העירונית, דיור בהישג יד עבור בעלי הכנסה בינונית ונמוכה.
העבודה התמקדה בקבוצות אוכלוסייה המזוהות כקבוצות פגיעות יותר מבחינה חברתית, ועל כן מבקשות התייחסות מובחנת ביחס לתהליכי התחדשות עירונית. בין קבוצות אלו ניתן למנות: דיירי הדיור הציבורי, שוכרי דירות, בעלי הכנסה בינונית ונמוכה ואוכלוסייה בגיל הזקנה.
המסמך פורסם בינואר 2018
מדד הגר לדיור בהישג יד
מדד הגר לדיור בהישג יד נועד למפות ולנתח פרויקטים בישראל המקודמים בדרכים שונות, תחת הכותרת של 'דיור בהישג יד' או 'דיור בר-השגה'. המדד בנוי על פי ארבעה קריטריונים, המהווים עקרונות מרכזיים בהגדרה המקובלת בספרות למונח 'דיור בהישג יד'.
ניתוח הנתונים שפורסמו על ידי הגורמים הרלוונטיים (ממשלה או רשויות מקומיות), מאפשר לבחון את יכולתם של הפרויקטים השונים לספק מענה ראוי לצורך בדיור בהישג יד. המדד מחולק לשלוש קבוצות לפי מתכונת קידום הפרויקטים.
הפרויקט הושק ביולי 2017
תכנית לדיור חברתי בשדה דב
16,000 דירות חדשות אמורות להיבנות במקום שדה התעופה דב הוז. המדינה טוענת שבניית הרובע החדש בצפון ת"א תגדיל את היצע הדיור ותתרום לפתרון משבר הדיור הקיים. נייר המדיניות חושף מציאות שונה: דירת 3 חדרים צפויה להימכר ב- 2.5 מיליון ₪ ותושכר ב-6,800-7,000 ₪. במחירים אלו, ההערכה היא שרק בעלי הכנסה גבוהה יוכלו ליהנות ממגורים ברובע החדש. התכנית לדיור חברתי של מרכז הגר מייצרת לראשונה מתווה לדיור חברתי (שם כוללני לדיור ציבורי ודיור בהישג יד) המציע הקצאה של 10% מהדירות לדיור ציבורי ו- 25% מהדירות לדיור בהישג יד בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות כמו ארה"ב.
לפי המתווה המוצע דירות 3 חד' בשדה דב שיוגדרו כדיור בהישג יד יושכרו במחירים הנעים בין 1,676₪ עבור זכאים בעשירון השלישי (משקי בית שהכנסתם היא עד 8,674 ₪ ברוטו) ל-4039 ₪ עבור זכאים בעשירון השביעי (משקי בית שהכנסתם היא עד 20,938 ₪ ברוטו).
התכנית פורסמה בספטמבר 2016
מעורבות תושבים בקידום התחדשות עירונית
בישראל, תהליכי התחדשות עירונית מאותגרים כל העת בידי מערך יחסי הגומלין המתקיים בין שלושה שחקנים עיקריים: תושבים, יזמים והרשות המקומית. מתחים הנובעים ממשולש זה פוגעים ביכולתן של יוזמות אלו לספק מענה הולם לצרכי התושבים (או לחילופין, לצרכי הרשות או היזם), מובילים לקשיים ביישום תכניות מאושרות וגורמים לעיכובים בהליכי התכנון, הרישוי והבנייה.
'הגר' ומינהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו החליטו לערוך מחקר הסוקר מודלים מגוונים לקידום התחדשות עירונית שפותחו בעולם ובהם יש לרשויות מקומיות ולתושבים תפקידים שונים מאלו המוכרים כיום בישראל. המסמך נועד לספק תמונת מצב עדכנית המבוססת על הניסיון הנצבר בפועל בעולם ולכן, לכל אחד מהמודלים נלווה מקרה בוחן בו הוא מיושם וכן דוגמא עקרונית לאופן בו אותו מודל יוכל להתממש בזירה הישראלית.
המחקר פורסם באפריל 2015
מודלים של בעלות חלקית
מסמך רקע לגיבוש מדיניות ממשלתית בתחום דיור בהישג יד
באופן דומה למצב בישראל, כך גם בערים רבות בעולם האמירו בשנים האחרונות מחירי הדיור בקצב גבוה מקצב גידול ההכנסות של רבים ממשקי הבית, וכתוצאה מכך חלה הצטמצמות משמעותית בהַשָּׂגוּת ובנגישות לדיור וקיים קושי למשקי בית רבים ברכישת דירה ראשונה.
הנייר מציג מודלים קניינים חדשים, המכונים "Shared Equity Homeownership", שנהיו לשיח מרכזי במדינות שונות בעולם ובאים לתת מענה לבעיה זו. המודלים מערערים את ההבחנה בין פרטי לציבורי בתחום הדיור וקורים תיגר על ההבחנה המסורתית בין בעלות לשכירות באמצעות תצורות משפטיות ומודלים כלכליים, המאפשרים לחלק את הבעלות על בית המגורים בין יותר מאישיות משפטית אחת.
הנייר פורסם באפריל 2014
