פרסומים
לקראת מערך כולל של דיור בהישג יד בישראל - נייר מדיניות
בעשורים האחרונים הועמק אי השוויון הכלכלי בישראל בין משקי בית ברמות הכנסה בינוניות ונמוכות לבין משקי בית ברמות הכנסה גבוהות, ובמקביל חווה המשק הישראלי עליה חדה במחירי הדיור. השילוב בין אלו בצירוף הנסיגה ההדרגתית במעורבות הישירה של הממשלה בתחום הדיור, הביא לגידול בהיקף משקי הבית מרמות הכנסה בינונית ונמוכה המתקשים לעמוד בנטל הוצאות הדיור וסובלים עקב כך מבעיית הַשָּׂגוּת (affordability).
נייר המדיניות מציע כלים ליישום מדיניות של דיור בהישג יד בישראל. המסמך נותן הסברים כלליים על מטרותיו של דיור בהישג יד, למי הוא נועד, היכן הוא נדרש, מי אחראי לקידומו וכיצד ניתן להביא ליישומו, מציג תמונה עדכנית של המצב בישראל ומציע את המלצות מרכז הגר לקידומו ולפיתוחו של דיור בהישג יד בישראל.
הנייר פורסם בנובמבר 2014
השכרה ארוכת טווח בישראל: בחינת מדיניות הממשלה
'הגר' ומכון אלרוב לחקר הנדל"ן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א גיבשו קבוצת חשיבה רב-תחומית של סטודנטים וחוקרים מהפקולטה למשפטים, בי"ס לכלכלה והחוג לגיאוגרפיה במטרה לקדם מחקר בנושא: "מדוע אין שוק שכירות לטווח ארוך בישראל "? הנייר שהקבוצה גיבשה מסכם את עבודתה.
הנייר מציג ומנתח את הצעדים הננקטים על ידי הממשלה לקידום שוק של השכרה ארוכת טווח בישראל. הנייר מאפשר להציג את מדיניות הממשלה בפרספקטיבה רחבה תוך דיון בשלוש סוגיות מרכזיות:
-
מה מקומה של ישראל ביחס למדינות אחרות ביצירת שוק לשכירות ארוכת טווח?
-
אילו כלי מדיניות מיושמים היום ברמה הלאומית והמקומית לצורך כך?
-
כיצד ניתן להעריך את ההשפעה הצפויה ביישום הכלים הללו
הנייר פורסם במאי 2015
מודלים של בעלות חלקית - מסמך רקע לגיבוש מדיניות ממשלתית בתחום דיור בהישג יד
באופן דומה למצב בישראל, כך גם בערים רבות בעולם האמירו בשנים האחרונות מחירי הדיור בקצב גבוה מקצב גידול ההכנסות של רבים ממשקי הבית, וכתוצאה מכך חלה הצטמצמות משמעותית בהַשָּׂגוּת ובנגישות לדיור וקיים קושי למשקי בית רבים ברכישת דירה ראשונה.
הנייר מציג מודלים קניינים חדשים, המכונים "Shared Equity Homeownership", שנהיו לשיח מרכזי במדינות שונות בעולם ובאים לתת מענה לבעיה זו. המודלים מערערים את ההבחנה בין פרטי לציבורי בתחום הדיור וקורים תיגר על ההבחנה המסורתית בין בעלות לשכירות באמצעות תצורות משפטיות ומודלים כלכליים, המאפשרים לחלק את הבעלות על בית המגורים בין יותר מאישיות משפטית אחת.
הנייר פורסם באפריל 2014
מעורבות תושבים בקידום התחדשות עירונית
בישראל, תהליכי התחדשות עירונית מאותגרים כל העת בידי מערך יחסי הגומלין המתקיים בין שלושה שחקנים עיקריים: תושבים, יזמים והרשות המקומית. מתחים הנובעים ממשולש זה פוגעים ביכולתן של יוזמות אלו לספק מענה הולם לצרכי התושבים (או לחילופין, לצרכי הרשות או היזם), מובילים לקשיים ביישום תכניות מאושרות וגורמים לעיכובים בהליכי התכנון, הרישוי והבנייה.
'הגר' ומינהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו החליטו לערוך מחקר הסוקר מודלים מגוונים לקידום התחדשות עירונית שפותחו בעולם ובהם יש לרשויות מקומיות ולתושבים תפקידים שונים מאלו המוכרים כיום בישראל. המסמך נועד לספק תמונת מצב עדכנית המבוססת על הניסיון הנצבר בפועל בעולם ולכן, לכל אחד מהמודלים נלווה מקרה בוחן בו הוא מיושם וכן דוגמא עקרונית לאופן בו אותו מודל יוכל להתממש בזירה הישראלית.
המחקר פורסם באפריל 2015
תכנית לדיור חברתי בשדה דב
16,000 דירות חדשות אמורות להיבנות במקום שדה התעופה דב הוז. המדינה טוענת שבניית הרובע החדש בצפון ת"א תגדיל את היצע הדיור ותתרום לפתרון משבר הדיור הקיים. נייר המדיניות חושף מציאות שונה: דירת 3 חדרים צפויה להימכר ב- 2.5 מיליון ₪ ותושכר ב-6,800-7,000 ₪. במחירים אלו, ההערכה היא שרק בעלי הכנסה גבוהה יוכלו ליהנות ממגורים ברובע החדש. התכנית לדיור חברתי של מרכז הגר מייצרת לראשונה מתווה לדיור חברתי (שם כוללני לדיור ציבורי ודיור בהישג יד) המציע הקצאה של 10% מהדירות לדיור ציבורי ו- 25% מהדירות לדיור בהישג יד בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות כמו ארה"ב.
לפי המתווה המוצע דירות 3 חד' בשדה דב שיוגדרו כדיור בהישג יד יושכרו במחירים הנעים בין 1,676₪ עבור זכאים בעשירון השלישי (משקי בית שהכנסתם היא עד 8,674 ₪ ברוטו) ל-4039 ₪ עבור זכאים בעשירון השביעי (משקי בית שהכנסתם היא עד 20,938 ₪ ברוטו).
התכנית פורסמה בספטמבר 2016
שווקי שכירות בערים נבחרות בעולם:
בוסטון, ברלין, לונדון, מדריד, ניו יורק, פריז ותל אביב-יפו
מחקר בשיתוף חברת Dfrent
ערים הן הזירות המרכזית בהן מתפתחים ומתעצבים שווקי השכירות בעולם; שם מרוכזים השיעורים הגבוהים ביותר של שוכרים והן מהוות מעבדות חיות לפיתוחם של כלים רגולטוריים על שוק השכירות. על כן, 'העיר' היא קנה המידה הנבחר לסקירה זו, אשר בוחנת מאפיינים שונים של שוק השכירות ובכלל זה גודלו, התפלגותו לסוגים שונים של בעלות על יחידות הדיור המושכרות, מחירי השכירות ונטל עלות השכירות על השוכרים, הרגולציה הקיימת על מחירי השכירות הפרטית ועל יחסי שוכר-משכיר, וכן הסדרת פעילותם של מתווכים לשכירות.
הסקירה חושפת שונות גדולה במאפייניהם של שווקי השכירות ומספקת הצצה למורכבות גדולה יותר, שנחשפה כאן רק בתמצית, ועומדת מאחורי הנתונים הסטטיסטיים שנסקרו. מורכבות זו נעוצה בין היתר במנגנוני הרגולציה השונים המעצבים את התנהלותם של השחקנים בשוק. על אף תהליכי הגלובליזציה הכלכליים, החברתיים והתרבותיים אליהם חשופות הערים הנבחרות, בכוחם של המנגנונים הרגולטוריים להשפיע על היבטים כלכליים וחברתיים מהותיים היוצרים מציאות שונה עבור שוכרים המתגוררים, או מחפשים להתגורר, בערים הנבחרות שנסקרו.
המסמך פורסם במרץ 2017
מבט אל אוכלוסיית הקשישים בהתחדשות עירונית
מחקר בשיתוף משרד הרווחה והשירותים החברתיים
הצורך בהתחדשות עירונית בישראל- הן ככלי להרחבת היצע הדיור בכלל והן ככלי לחידוש עירוני, והקשיים שהתגלו בהליך האישור והיישום של התכניות הללו, אילץ את הרשויות האמונות על הטיפול בנושא להשקיע את מירב המאמצים בהסרת חסמים על מנת ליעל את התהליכים ולשפר את הישימות של התכניות המאושרות.
היום, לאחר עשור מאז נוצרה התשתית המשפטית והתכנונית באמצעותה מקודמות רוב התכניות להתחדשות עירונית, וככל שתכניות יוצאות אל הפועל, הולכות ומתחדדות סוגיות אחרות הדורשות התייחסות ובמרכזן ההשלכות של תכניות אלה על הדיירים המעורבים בהן.
באופן כללי התחדשות עירונית יכולה להשפיע באופנים שונים על קבוצות אוכלוסייה שונות ובמחקר זה אנו נבקש להתמקד באחת הקבוצות שמחקרים רבים מזהים כאחת הפגיעות ביותר בתהליכי התחדשות עירונית: אוכלוסיית הזקנים.
המסמך פורסם במרץ 2018
פיתוח דיור בהישג יד באמצעות שותפויות ציבוריות - פרטיות (PPP)
שותפויות ציבוריות-פרטיות (PPP) הן אפיק משמעותי לפיתוח של פרויקטים מורכבים בסדרי גודל שונים, ובין היתר לשם הקמה של דיור בהישג יד במדינות שונות בעולם. בישראל נעשה שימוש בשותפויות ציבוריות - פרטיות בפרויקטים לאומיים וכן באופן מצומצם יותר ברמה המקומית. עבודה זו בוחנת לראשונה את ההתאמה של מודל השותפויות הציבוריות - פרטיות לפיתוח של דיור בהישג יד ברשויות מקומיות.
השאלה אשר מנחה את העבודה היא האם וכיצד יכולות רשויות מקומיות לענות על צורך מקומי בדיור בהישג יד באמצעות שימוש בשותפויות ציבוריות-פרטיות? תוך דגש על המכשולים שעל רשויות מקומיות לצלוח על מנת ליצור מיזמי שותפות מוצלחים בתחום הדיור.
המסמך פורסם בבפרואר 2018
דיור חברתי בנווה עופר - כלים למניעת דחיקה של אוכלוסיה ותיקה
בדצמבר 2017 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה בת"א-יפו מסמך מדיניות להתחדשות שכונת נווה עופר שבדרום תל אביב. מרכז הגר לקח חלק בעריכת מסמך המדיניות ובמסגרתו גיבש המלצות בנושא: 'דיור חברתי וכלים למניעת דחיקה של אוכלוסיה ותיקה'.
הניתוח וההמלצות שגובשו בנושא זה המפורטות בפרק ח (וחלק מפרק ז) במסמך המדיניות נועדו לתת ביטוי מעשי לרצון להטמיע היבטים חברתיים בהליך התכנון ובכלל זה, להציע כלים למניעת דחיקה של אוכלוסיות פגיעות עקב ג'נטריפיקציה. המסמך נועד להצביע על כלים אפשריים באמצעותם ניתן:
1. לאפשר לאוכלוסייה הקיימת בנווה עופר ובמיוחד לקבוצות אוכלוסייה פגיעות, ליהנות, להיתרם, ולא להיפגע מהליך ההתחדשות העירונית.
2. לבחון את היכולת לייצר, במסגרת הליכי ההתחדשות העירונית, דיור בהישג יד עבור בעלי הכנסה בינונית ונמוכה.
העבודה התמקדה בקבוצות אוכלוסייה המזוהות כקבוצות פגיעות יותר מבחינה חברתית, ועל כן מבקשות התייחסות מובחנת ביחס לתהליכי התחדשות עירונית. בין קבוצות אלו ניתן למנות: דיירי הדיור הציבורי, שוכרי דירות, בעלי הכנסה בינונית ונמוכה ואוכלוסייה בגיל הזקנה.
המסמך פורסם בינואר 2018
כלים תכנוניים ליצירת דיור בהישג יד
למערכת התכנון בישראל תפקיד מרכזי ביצירת דיור בהישג יד (דב"י). שימוש מושכל של הכלים התכנוניים הזמינים ליצירת דב"י גם אם הוא לא מספק, הוא הכרחי על מנת לייצר את התשתית לבנייה וניהול של מלאי חדש של דיור חברתי בישראל.
מסמך זה נכתב במטרה לרכז במסמך אחד את ההוראות המרכזיות הנוגעות לתכנון דיור בהישג ובשאיפה לספק לעוסקים בתחום כלי עזר בעת גיבוש או בחינה של תכניות ליצירת דיור בהשיג יד.
הכלים התכנוניים הקיימים כיום ליצירת דיור בהישג יד – כמו גם הגדרתו של 'דיור בהישג יד' – משתנים בהתאם ליעוד הקרקע בה מתוכנן דב"י, לסמכות הגורם המתכנן ולטיב הבעלות בקרקע. המדריך בנוי מחמישה חלקים בהתאם ליעוד הקרקע בה מבקשים לתכנן דיור בהישג יד.
המסמך הוכן לקראת יום העיון שערך מרכז הגר ב-18.7.19 בנושא 'תכנון דיור חברתי בישראל'.
המסמך פורסם ביולי 2019
מודל התערבות עירוני לצורך מתן מענה לאזרחים ותיקים בהתחדשות עירונית
מרכז הגר, פיתח מודל התערבות חדשני שמאגד את הידע והכלים המעשיים (know-how) שיאפשרו לספק מענה הולם לאוכלוסיית הזקנים בתהליכי התחדשות עירונית. המודל נבנה כך שניתן יהיה ליישמו, בהתאמות הנדרשות, בערים שונות ברחבי הארץ. יישום המודל מיועד לסייע לאוכלוסייה הזקנה ליהנות מהפירות הגלומים בתהליכי התחדשות עירונית ולמזער את הפגיעה ואי הנוחות שעשויה להיות כרוכה בהם.
פיתוח המודל הוא המשך ישיר של מחקר יישומי שערך מחקר הגר בשיתוף משרד הרווחה ובוחן את כיצד ניתן לרתום ולהסתייע בידע ובמומחיות של שירותי הרווחה, ובייחוד של המחלקות לאזרחים ותיקים, על מנת לסייע לאזרחים הותיקים להתמודד עם השינוים והאתגרים הכרוכים בתהליכי התחדשות עירונית. זאת, בשים לב לצרכים והמאפיינים של אוכלוסייה זו.
פיתוח המודל נעשה בתמיכת קרן דליה ואלי הורוביץ ובשותפות מלאה עם גורמים עירוניים בבת ים - המחלקה לאזרחים ותיקים, המחלקה לעבודה קהילתית והמינהלת העירונית להתחדשות עירונית.
למסמך המלא - לחצו על הקישור
לזכותון אזרחים ותיקים בהתחדשות עירונית שפותח במסגרת הפרויקט - לחצו על הקישור
ייצוג בעלי דירות בהתחדשות עירונית - היבטים מקצועיים ואתיים
המחקר נועד לבחון את עבודת עורכי הדין מול לקוחותיהם במיזמים להתחדשות עירונית, בייחוד במקרים שבהם מתעוררים אינטרסים סותרים בין הדיירים לבין עצמם, ואת האופן שבו הם רואים את האתגרים שבייצוג לקוחותיהם. בנוסף, בוחן המחקר את ציפיות הדיירים מעורכי דינם, וכן כשלים וחסמים בייצוג. זאת, על מנת לקבל תמונת מצב מקיפה, שתאפשר גיבוש המלצות בתחום, ופרסומן. המחקר כולל סקירת ספרות מעמיקה, ביצוע 24 ראיונות איכותניים עם עורכי דין ובעלי דירות ויכלול סדרה של המלצות לשינוי בתחום.
את המחקר כתב עו"ד (עו"ס) מתן רבינוביץ והוא מבוסס על עבודתם של סטודנטים בקליניקה לדיור, קהילה ומשפט בהנחיית עו"ד ענת רודניצקי ונערך בתמיכה של המרכז לאתיקה בבית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למנהל.
התחדשות עירונית בישובים ערביים
על אף קיומם של לחצי פיתוח גדולים, מיזמים של התחדשות עירונית לא מקודמים בישובים ערביים. במטרה לבחון
את החסמים ולהציע חלופות ישימות לקידום מיזמים של התחדשות עירונית בישובים ערביים, ערך מרכז הגר בשיתוף עם עמותת סיכוי והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי מחקר ראשון מסוגו בנושא.
המחקר ממפה את האתגרים והחסמים להתחדשות עירונית במרקמים הוותיקים בישובים הערביים, מגדיר מטרות עדכניות להתחדשות האזורים הללו ומציע מתווה וכלים ישומיים לקידום התחדשות עירונית בישובים ערביים בישראל.
המחקר מבוסס על עשרות ראיונות ומאות שאלונים שהופצו בקרב אנשי מקצוע ובקרב תושבים בחברה הערבית, והוא לווה על ידי ועדת היגוי רב מגזרית אשר כללה נציגי ממשלה, רשויות מקומיות ערביות, אקדמיה ומגזר פרטי.
המסמך פורסם בינואר 2021
השכרה ארוכת טווח בישראל: תמונת מצב והערכת המדיניות הממשלתית
מחקר זה מבקש לספק תמונת מצב עדכנית של כלי המדיניות והרגולציה המשמשים לעידוד השכרה ארוכת-טווח בישראל. המחקר מציג סקירת רגולציה ונתונים אודות היקף הפעילות, אשר על בסיסם נערך . ניתוח מקיף של המצב כיום בתחום ההשכרה ארוכת-הטווח בישראל.
ממצאי המחקר מלמדים על חוסר אחידות בהגדרות שניתנות לדיור להשכרה, כמו גם לגבי סוגי 'המוצרים' המוצעים בשוק. עוד עולה כי, הרגולציה הקיימת כוללת עיוות משמעותי במערך התמריצים המדינתי, באופן שמספק תמריץ דווקא להשכרה של דירות על ידי משכירים פרטיים, ועל ידי יזמים בפרויקטים קטנים. בנוסף, עולה כי המידע והנתונים אודות היקף ההטבות והתמריצים הניתנים לצורך פיתוח השוק אינם נאספים בצורה שיטתית ומסודרת, באופן שמקשה על הערכת המדיניות. לבסוף, מצביע המחקר על כך שהדיור להשכרה אותו מעודדת המדינה במחירי שוק נמצא מחוץ להישג ידם של מרבית שוכרי הדירות בישראל ולמעשה תואם את הכנסתם של עשירוני ההכנסה העליונים בלבד.
המחקר נערך על ידי פרופ' נטע זיו ועו"ד עו"ס מתן רבינוביץ, באמצעות תמיכה נדיבה מצד מכון אלרוב לחקר הנדלן.
המסמך פורסם ביולי 2021
לקריאת הדוח המלא
כלי להערכת אימפקט של מיזמי התחדשות עירונית
הכלי להערכת אימפקט של מיזמי התחדשות עירונית הוא אמצעי לביצוע 'בדיקת נאותות חברתית וסביבתית' לפרויקטים של התחדשות עירונית, שנועדה להעריך את האימפקט של מיזמים מסוג זה
הכלי מיועד למשקיעים, ובפרט למשקיעי אימפקט, המעוניינים לבחון היבטים חברתיים וסביבתיים במסגרת שיקולי
ההשקעה, והוא מפותח כחלק ממהלך מתמשך לקידום שוק השקעות האימפקט בישראל
הכלי מורכב משאלון ובו 40 שאלות. בתום מילוי השאלון מתקבל דוח הערכה לפרויקט. השאלון זמין באתר הכלי
מומלץ להעזר בעת מילוי השאלון במדריך הכלי בעברית או באנגלית
את הכלי פיתחו מרכז הגר וארגון Social Finance Israel
המסמך פורסם במאי 2022
פצע שאינו מגליד - נכסי רשות הפיתוח בערים מעורבות – הצעה להסדר
נכסי רשות הפיתוח הם אחד ממוקדי המצוקה המשמעותיים ביותר בערים המעורבות בישראל.
אלו מבנים שהוגדרו לאחר מלחמת 1948 כ"נכסי נפקדים" והועברו לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים וממנו אל רשות הפיתוח, בנכסים הללו יושבו או התיישבו אזרחים ערבים במעמד של "דיירים מוגנים" על פי חוק הגנת הדייר.
בחלוף למעלה מ-70 שנה, נותרו עדיין אלפי נכסים בהם מתגוררים דיירים ללא זכויות קנייניות מוסדרות, כשהם סובלים מאפליה ומהזנחה, ונתונים לסכנת פינוי מביתם ודחיקה מסביבת מגוריהם הטבעית. פינוי התושבים מנכסי רשות הפיתוח מעודד בקרב הקהילה תחושה של דחיקה מכוונת, או טרנספר חברתי-כלכלי, וגורם לתסיסה הולכת וגוברת בערים מעורבות כמו לוד, עכו ויפו, בהן קיים מספר רב של נכסים.
המלצות המחקר להסדרת זכויות הדיירים בנכסי רשות הפיתוח מבוססות על עקרונות המשפט הבינלאומי בנושא הזכות לדיור הולם ועיקרן - יש להימנע ככל הניתן מפינוי דיירים מביתם, ללא קשר לטיב החזקה או תקופתה, לאפשר לדיירים להישאר עד כמה שניתן במקומם, ורק אם לא נמצאה חלופה אחרת יש לספק להם אלטרנטיבה בסדר גודל דומה ובסמיכות מקסימלית למקום המגורים המקורי ולמקורות פרנסתם.
את המחקר כתבו עו"ד אורלי אריאב ופרופ' נטע זיו בזכות תמיכתו הנדיבה של המכון למחקר ע״ש הרי ס. טרומן למען קידום השלום, והוא הוצג בפני מקבלי החלטות בממשלה ובמספר כנסים.
המחקר פורסם בפברואר 2022
דיור בהישג יד בישראל – פיתוח אקו סיסטם למשקיעי אימפקט
מימון של דיור בהישג יד הוא אתגר שעדיין לא "פוצח" בישראל.
בעולם קיימים מודלים שונים למימון דיור בהישג יד – אחד מהם הוא רתימת השקעות אימפקט – שהן השקעות הנעשות מתוך כוונה לייצר שינוי חברתי או סביבתי חיובי מדיד, לצד תשואה פיננסית. שוק השקעות האימפקט העולמי בתחום הדיור מוערך ב 57 מילארד דולר (נכון לשנת 2020), אך בישראל זהו תחום בראשית דרכו, ועדיין כמעט ולא מתבצעות השקעות אימפקט בתחום הדיור.
מחקר חדש של תכנית קרסו למחקר ופיתוח דיור חברתי (מרכז הגר) בשיתוף מכון אלרוב לחקר הנדלן, בוחן את ישום מודל השקעות האימפקט בדיור בהישג יד בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וצרפת – ומשווה את הממצאים לנעשה בישראל.
מההשוואה עולה כי בישראל חסרה סביבה רגולטורית, פיננסית וארגונית הנדרשת לרתימת משקיעי אימפקט להשקעה בדיור בהישג יד, והמחקר כולל המלצות לשינויים רגולטוריים ליצירת אקוסיסטם התומך בהשקעות אימפקט ופיתוח דיור בהישג יד.
את המחקר כתבו עו"ד ומתכננת ערים אורלי אריאב, פרופ' נטע זיו ופרופ' דני בן-שחר, הודות לתמיכת קרן אדמונד דה רוטשילד.
המחקר פורסם באוגוסט 2022
פילנתרופיה והשקעות אימפקט – מימון 'מודל חברתי' של מיזמי התחדשות עירונית בישראל
כיצד מממנים היום התחדשות עירונית במודל חברתי? ומה תפקידן של פילנתרופיה והשקעות אימפקט בקידום וישום של התחדשות עירונית חברתית? שאלות אלו נבחנות לראשונה במחקר של תכנית קרסו – הגר והמכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב. במחקר סקרנו ארבעה פרויקטים שמפלסים את הדרך ויוצרים הלכה למעשה מודל חברתי של התחדשות עירונית בישראל. אותנו עניין להבין מהם מקורות ואפיקי המימון של הרכיבים החברתיים, ומהם היתרונות והחסרונות של כל סוג מימון?
בעבודה מצאנו שרכיבים חברתיים מוממנים היום בעיקר באמצעות פילנתרופיה והשקעות אימפקט. הפילנתרופיה מממנת רכיבים 'רכים' המצויים בהלימה עם דפוסים מסורתיים של פילנתרופיה, כמו פעילות קהילתית, שירותים חברתיים ופיתוח מבני ציבור. מאידך השקעות אימפקט בהתחדשות עירונית הוא תחום שנמצא בראשית דרכו בישראל, ועד כה קיימות השקעות בודדות שמשמשות יותר למימון רכיבים המצויים בליבת פרויקט הבינוי, כמו שילוב של דיור להשכרה או דיור בהישג יד.
העבודה מצביעה על כך שבין המכשולים להתפתחות של שוק השקעות אימפקט בהתחדשות עירונית הוא העדר של סביבה רגולטורית תומכת. על מנת ליצור אקוסיסטם המאפשר ומעודד השקעות אימפקט בהתחדשות עירונית נדרש להגדיר סט של רכיבים חברתיים חיוניים, לקדם פעילות ממשלתית אקטיבית ליצירה של תשתית לגיוס אימפקט ולפתח תשתית ארגונית שכוללת גופים מתווכים שמחברים בין משקיעים וגופים המובילים פעילות חברתית וקהילתית.
את המחקר כתבו אורי אטינגר, נטע זיו וגליה פיט
המחקר פורסם בנובמבר 2022
מדיניות דיור עירונית בפתח תקווה
צוות תכנית קרסו - הגר ליווה את מחלקות הנדסה והתכנון האסטרטגי בגיבוש מדיניות דיור עירונית, הכוללת יעדים מחייבים לשילוב דיור בהישג יד ברחבי העיר. העבודה כללה מיפוי של העיר למתחמים, קביעת יעדים לדיור בהישג יד, תמהילי גודל דיור ואוכלוסיות יעד ותנאי זכאות בהתאם למאפיינים חברתיים, כלכליים ומרחביים של האזורים השונים בעיר. מדיניות הדיור התקבלה על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה בפתח תקווה באוקטובר 2022,
את נייר המדיניות כתבה אורלי אריאב
נייר המדיניות פורסם באוקטובר 2022
תכנית לפיתוח מכיל בדרום תל אביב
התכנית לפיתוח מכיל בדרום תל אביב היא מתווה פעולה ראשון מסוגו לשיקום דרום תל אביב אשר נכתב בשיתוף פעולה בין מרכז הגר ובין תנועת אחותי.
שכונות דרום תל אביב שבהן עוסקת התכנית, נווה שאנן, שפירא והתקווה, היו לאורך שנים "הבנות החורגות" של העיר תל אביב - יפו, וגם כיום הן מרחב שבו מרוכזים כמה מהאתגרים העמוקים של החברה הישראלית. בשכונות יש ריכוז יוצא דופן של –חסרות וחסרי בית, מכורות ומכורים לסמים, וקורבנות של תעשיית הזנות וסחר בנשים; המרחב הציבורי בהן הוזנח על ידי הרשויות לאורך שנים ארוכות, והתושבות והתושבים בשכונות סבלו וסובלים ממפגעי התחנה המרכזית החדשה.
בנוסף, שכונות אלה הפכו בשנים האחרונות להיות האזורים המרכזיים בהם מתגוררות קהילות מבקשי מקלט, והן חוו גידול מהיר ופתאומי באוכלוסיה, שלא נעשה במקביל להכנה של תשתיות פיזיות וסוציאליות לקליטת אוכלוסיה זו, שלה רקע וצרכים מורכבים.
כמו כן, בשנים האחרונות, עם האצת הפיתוח הנדל"ני, התושבות והתושבים הוותיקים בשכונות חווים תהליכים של דחיקה כתוצאה מעליית מחירים ושינוי משמעותי באופי האזור.
התכנית לפיתוח מכיל בדרום תל אביב מאגדת המלצות לפעולות ממוקדות לטיפול בסוגיות מרכזיות שמעיבות על איכות החיים בשכונות. סוגיות אלה נבחרו בשותפות עם תושבות ותושבי השכונות,וההמלצות בתכנית מבוססות על עשרות ראיונות עם א.נשי מקצוע ותושבות.ים, והן מכוונות אל הממשלה, ואל עיריית תל אביב – יפו.
המסמך פורסם בספטמבר 2020