
תקשורת
הממשלה פירסמה תזכיר חוק ההסדרים לשנת 2020, לפיו עולה כי ישנה כוונה לכלול בחוק את הפחתת שיעור ההסכמה הנדרש לצורך הוצאתו לפועל של מיזם פינוי בינוי. מרכז הגר, ביחד עם ארגוני אקדמיה וחברה אזרחית נוספים, פנו לממשלה בדרישה לסגת מכוונה זו. הפחתת שיעור ההסכמה היא צעד דרמטי ובעל משמעות חוקתית נרחבת, לרבות פגיעה בזכויות הקנייניות של בעלי דירות. כל זה, בהליך בזק ותוך עקיפת מנגנוני הפיקוח הפרלמנטרים ומניעת דיון ציבורי מעמיק בנושא.
13.4.20

דחיית שכר דירה ומענק לבעל הבית: האם המדינה תסייע ל–2 מיליון שוכרי דירות?
הצעה שלפיה הממשלה תיכנס למעורבות בשוק הדירות השכורות בשל משבר הקורונה הוגשה אתמול על ידי סגן יו"ר הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, לשר האוצר, משה כחלון. על פי ההצעה, שגובשה בשיתוף מרכז הגר לדיור חברתי באוניברסיטת תל אביב, יינתנו הקלות לשוכרים באמצעות אפשרות לשחרור מהסכם שכירות לפני תומו, הארכת חוזים עד להסרת הגבלות התנועה ודחייה של 20% מדמי השכירות לשוכרים שאיבדו את מקור הכנסתם; בנוסף יינתנו הקלות לבעלי דירות — מענק או הלוואה.
10.4.20

עו"ד אורי אטינגר (משלנו) התארחה בתכנית של אמילי עמרוסי והפרופ' יובל אלבשן כדי לדבר על שוק השכירות בתקופת הקורונה ולספר על המהלך שאנו מקדמים לתמיכה בשוכרים בשיתוף
2.4.20
"אנחנו השוכרים, עובדים ומשלמים מסים - ועדיין בסכנה שלא נוכל לשלם שכר דירה בחודש הבא. רובנו מצויים בימים אלה בחל"ת, מובטלים או עצמאים. תנו לנו גב. אנחנו שליש מהמדינה", כך נפתחת עצומה משותפת שפורסמה אתמול (רביעי) על ידי מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב העוסק בדיור חברתי, ועד שוכרי הדירות ותנועת עומדים ביחד. העצומה מבטאת את עקרונות נייר עמדה שהעביר מרכז הגר לארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, העוסק בתחום הדיור במשרד המשפטים.
7.9.2019
עו"ד מתן רבינוביץ, מנהל תחום קהילה במרכז הגר, התראיין לכתבה שעסקה בתפקיד היועץ החברתי בהתחדשות עירונית. מתן ציין את החשיבות של יצירת הגדרת תפקיד ברורה ועקרונות אתיים לתפקיד החדש, שמצוי בתווך שבין היזמים, בעלי הדירות והרשות המקומית. כמו כן, הדגיש מתן את הצורך לספק מענה לאוכלוסיית שוכרי הדירות, שקיימים בשיעורים גדולים מאד בכל מתחם פינוי בינוי, שקופים לחלוטין לתהליך ומצוים בסכנת דחיקה.
21.7.19

בכנס מרכז "הגר" לדיור חברתי, שנערך באוניברסיטת תל-אביב בשבוע שעבר, הדגישו שני דוברים את הצורך לבצע רפורמה במערכת הטבות המס בתחום הדיור להשכרה ארוכת-טווח: בצד העסקי היה זה נשיא התאחדות בוני הארץ ראול סרוגו, ובצד החברתי מנהל "הגר" סבסטיאן ולרשטיין. הדוגמה הבולטת ביותר של הצורך ברפורמה כזו הוא מה שנראה ככישלון הגדול ביותר בתחום הדיור להשכרה - החוק לעידוד בניית דירות להשכרה.
11.3.19

מנהל מרכז "הגר" — מחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב, סבסטיאן ולרשטיין, אומר שרוב הבעיות שנוצרו בפרויקט גני שפירא נובעות מכמות יחידות הדיור המצומצם בעיר. "זה היה מהלך חלוצי וראשוני, אבל הכמות היא קטנה. לעירייה יש היום סמכויות תכנוניות לעשות יותר. פרויקט כמו שפירא מראה שאלו פרויקטים מאוד מוצלחים".
ולרשטיין מציין שהקריטריונים של הפרויקט מפלים. "העירייה מעוניינת במשפחות צעירות, זה קריטריון שלא נפוץ בחו"ל. זה כדי שיהיה יותר קל לפנות את הדיירים. אני הייתי יוצר מסלול גם למבוגרים שאין בו הגבלה על משך השכירות. כרגע הקריטריונים (שמגבילים את האפשרות לגשת להגרלה לגיל 45, או מעל גיל 45 במידה ויש במשפחה ילד מתחת לגיל 12, נ"ר), מחזקים את הטענה שהפרויקט יוצר ג'נטריפיקציה".
29.10.18

9,500 דירות חדשות: בדרך לתוכנית ענק לפינוי-בינוי - המדינה שכחה מישהו.
הרשות להתחדשות עירונית הפקידה תוכנית לבניית בקריית משה — שכונה ברחובות שמתאפיינת באוכלוסייה מוחלשת שרבע ממנה מתגורר בשכירות — במקום 1,300 דירות שיש בה כיום. החוקר שמונה לבדוק את ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית הורה להוסיף 150 דירות בשכירות מוזלת.
יוזמת התוכנית, הרשות להתחדשות עירונית, שאמורה לרכז כלל ההיבטים התכנוניים, היזמיים והחברתיים של תכניות התחדשות עירונית, לא לקחה בחשבון אף לא יחידה אחת לטובת דיור לשכירות במחירים מפוקחים — ובכך זנחה לפחות כ–23% מהתושבים המתגוררים כיום בשכירות בשכונה. בסופו של דבר, רק לאחר שמרכז הגר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב הגיש התנגדות, הוחלט להכניס כ-150 יחידות דיור בר־השגה להשכרה.
8.10.18
היעדר קריטריון הכנסה או כל קריטריון אחר שמעניק עדיפות למעוטי יכולת מוביל לכך שתוכנית מחיר למשתכן רחוקה מלעמוד בסטנדרטים של דיור בר השגה.
"העובדה שהקריטריון המרכזי לזכאות במחיר למשתכן הוא היעדר דירה גורמת למצבים שבהם בעלי הכנסה גבוהה, ואף גבוהה מאוד, מתחרים עם בעלי הכנסה נמוכה על אותן הדירות", אומרים במרכז הגר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, העוסק במחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי. "למשל, על מלאי של דירות קטנות, שברוב הפרויקטים הוא מצומצם, יכולה להתחרות משפחה שבה שני המפרנסים מרוויחים שכר מינימום עם הייטקיסט חסר דירה שמעוניין לרכוש דירה קטנה כהשקעה כלכלית.
24.7.2018

חוק חדש, שמבוסס על המלצות מחקר יישומי של מרכז הגר בשיתוף משרד הרווחה, מאלץ יזמים להתחשב בזכויותיהם של בעלי דירות קשישים:
"במרכז "הגר" בירכו על עצם ההכרה בצורך להתחשב בזקנים ולתת להם מענה בהתחדשות עירונית. לדברי עו"ד מתן רבינוביץ, מנהל תחום קהילה במרכז, "זוהי התקדמות גדולה". הוא הוסיף, כי "עם זאת אנו מצרים על כך שתחולת החוק צומצמה אך ורק לגיל מבוגר מאוד, ולכן בפועל הוא לא יסייע לרבים מהזקנים"."
ועדת הרפורמות בראשות ח"כ רחל עזריה אישרה אתמול את הצעת חוק 'הדייר הסרבן' לקריאה שנייה ושלישית.
במשך יותר משנה ערכה הוועדה דיונים נרחבים בסוגיות החברתיות שמעוררים תהליכי התחדשות עירונית.
במסגרת הדיונים, הציג עו"ד מתן רבינוביץ את המחקר שערכנו, בשיתוף משרד הרווחה, שעוסק באוכלוסיית הזקנים בתהליכי התחדשות עירונית.
הוועדה וכן נציגי הממשלה, קיבלו את העיקרון הבסיסי של המחקר, לפיו אוכלוסיית הזקנים היא בעלת צרכים ומאפיינים ייחודים בתהליכי התחדשות עירונית, וכי טרם נקיטת סנקציות חריפות בגין אי-הסכמה לפרויקט, יש לוודא שעיסקת ההתחדשות העירונית תואמת את צרכיו של הזקן.
15.3.2018

מחקר חדש של מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף משרד הרווחה, בחן את נקודת המבט של אוכלוסיית הקשישים בתהליכי התחדשות עירונית, בניסיון למצוא פתרונות שיסייעו להם לצלוח את התהליך הזה וימתנו את עוצמת התנגדותם לפרויקט.
הדו”ח, שיוצג ביום ה' הבא (22.3) בכנס "להזדקן בשכונה מתחדשת" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, קורא להכיר במאפייני האוכלוסייה הקשישה, אשר רלוונטיים לפינוי־בינוי: סכנה להידרדרות רפואית בעקבות מעברי דירות תכופים, היעדר צורך בהגדלת הדירה, העדפת איכות החיים בטווח הקצר, יכולת פחותה להתמודד עם עלייה בהוצאות המחיה.
23.1.18

"אנו מאמינים שהחוק יכול לתרום תרומה משמעותית ליצירת דיור בהישג יד בישראל, ולכן מקווים שיימצא פתרון מוסכם בין הממשלה לשלטון המקומי בסוגיית הקריטריונים. צריך להתייחס בכובד ראש לטענות מבחינת ההתפתחות של השוק והצורך לעשות קפיצה גדולה בדיור להשכרה. אלה טענות סבירות, אבל אני לא חושב שבגלל זה אי אפשר לאמץ למשל מודל אמריקאי".
26.12.17

השכרה לטווח ארוך בירושלים: פרויקט יוקרתי במחיר יוקרתי
שיכון ובינוי תבנה פרויקט של 333 דירות להשכרה במרכז העיר, אבל גם 80% ממחיר השוק בירושלים זה לא זול.
סבטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר לקידום מדיניות דיור חברתי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, מציין שחברת דירה להשכיר הממשלתית, שיזמה את הפרויקט, לא הגשימה את הציפיות שתלו בה: "אנחנו בכלל לא יודעים האם המחיר שבסופו של דבר יוצע לרבע הדירות שתחת פיקוח אכן יהיה מחיר בהישג יד. הפרויקט הזה נבנה עם סיבסוד מסיבי בערך הקרקע מצד המדינה, וממש לא ברור אם אכן ניתנת לציבור תמורה חברתית משמעותית".
19.11.17

הצעת חוק שנוסחה על ידי מרכז הגר בשיתוף חבר הכנסת דב חנין תונח לאישור הכנסת: הקמת עשרות אלפי דירות להשכרה ארוכת טווח
הכנסת תדון השבוע בהצעת חוק שנודעה להבטיח הקמת מאגר דיור ציבורי ודירות להשכרה ארוכת טווח. עיקריה: הקצאת שיעור מסוים מפרויקטים מגודל בינוני ומעלה ל"דיור חברתי", הקמת רשות מנהלת ומבחני זכאות לפי הכנסה ותקרת הון עצמי. יוזם ההצעה, ח"כ חנין: "המטרה היא לייצר תשובה לאנשים שלא נמצאים במצבי קיצון, אבל שהמשכורות שלהם לא מספיק גבוהות כדי לקנות ולשכור דירות"
25.9.17

פרויקט השוק הסיטונאי: ככה לא בונים דיור בר־השגה.
בתגובה לכתבה שפרסמה מירב מורן בדה מרקר כותכת נעמה ריבה: "אין שום היבט משמח במקרה השוק הסיטונאי, ואין סיבה להכשיר פרויקט גרוע. ראשית, מורן נכשלת בהגדרת דיור בר־השגה. לפי מדד הגר (המכון למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי באוניברסיטת ת"א), דיור בר־השגה אמור לתת מענה למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית. כלומר, לעשירונים 3 עד 7. בכסף, הם אמורים לשלם על דיור עד 30 אחוזים מההכנסות. כלומר, אם משפחה מרוויחה 15 אלף שקלים ברוטו, היא אמורה להוציא על שכר דירה והוצאות נלוות עד 4,500 שקלים."
23.7.17

מיכאל ואלונה מרוויחים 17 אלף שקל בחודש - מה הסיכוי שלהם להשיג דירה בזול?
הצעת החוק לדיור בר השגה שמקדמת ועדת הרפורמות קובעת את דמי השכירות ביחס למחיר השוק ולא להכנסת השוכרים, כמקובל במדינות המערב ■ המומחים מזהירים: החוק עלול להחמיץ את מטרתו .
בפנייתם הצביעו החוקרים על ארבעה פגמים מרכזיים בנוסח החוק הנוכחי. הראשון הוא היעדר הגמישות בקביעת גובה דמי השכירות בדירות המוגדרות בהישג יד. "דיור בהישג יד מחייב יצירת זיקה בין ההכנסות של משקי בית מאוכלוסיית היעד, לבין דמי השכירות", כתבו. הם הוסיפו כי החוק נוקט גישה שלפיה דמי השכירות בדיור בהישג יד ייקבעו ביחס למחיר השוק, וכי "זו גישה לגיטימית, ואולם יש להבטיח שההפחתה ממחיר השוק תיעשה תוך יצירת זיקה בין שיעור ההפחתה לבין ההכנסה של אוכלוסיית היעד, ובהתחשב בהוצאה הראויה של משק בית על דיור".
12.7.17

רשויות יוכלו להוסיף 25% זכויות בפרויקטים למגורים - שייועדו להשכרה
ועדת הרפורמות אישרה לקריאה ראשונה את השינויים בחוק, לדרישת משרדי האוצר והמשפטים, ובכך נטלה מהרשויות המקומיות את שיקול הדעת לגבי מחיר השכירות בדירות בנות ההשגה ■ מרכז הגר: החוק עלול לפספס את מטרתו
לדברי סבסטיאן ולרשטיין ממרכז הגר לפיתוח מדיניות דיור חברתית, אשר היה שותף לגיבוש הצעת החוק, עלול החוק בגרסתו הנוכחית לפספס את ייעודו "עצם קביעת המחיר ביחס למחיר השוק, ולא ביחס לרמת ההכנסה של אוכלוסיית היעד היא שגיאה, שמנוגדת לחלוטין לדרך שבה מגדירים דיור בר השגה ברחבי העולם. אבל אם כבר החליטו שההפחתה היא ביחס למחיר השוק – המינימום הוא לאפשר לרשות המקומית גמישות בנושא".
9.7.17

דירות להשכרה לטווח ארוך? היזמים יקבלו מהמדינה הטבות נדיבות בלי שום התחייבות
מי שעמד על הסתירה בין מטרתו המוצהרת של החוק ובין משמעותו בפועל היה מרכז הגר לפיתוח מדיניות דיור חברתית, הפועל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לקראת הדיון בממשלה שלח המרכז הערות על תזכיר החוק, שלפיהן "יש להוסיף מדרגת מס עבור דיור בהישג יד, וכן יש להתנות את הטבות המס בהשכרה ארוכת טווח, כך שהדירה תושכר לאותו שוכר לתקופה של חמש שנים לפחות בדמי שכירות קבועים".
31.1.17
ההצעה שתגיע מחר לדיון בכנסת מרחיבה את סמכויות הוועדה לתכנון מהיר, כך שיכסו גם תוכניות בקרקע פרטית ופינוי־בינוי ■ ההצעה מצמצמת את הייעוד החברתי של הוועדה, ופוטרת אותה מהחובה להקצות 30% מהדירות להשכרה ארוכת טווח ■ מחקר של מרכז הגר הראה כי דווקא במתחמים המיועדים להתחדשות עירונית יש שיעור גבוה של שוכרי דירות
15.12.16

ההתייחסות לתכנית מחיר למשתכן מוטעית. אין קשר בין מכירת דירות מוזלות בפריפריה, רמת ההכנסה של הרוכשים והתכנון שאינו עונה על צורכיהם, לדיור בר השגה
21.9.16

16,000 דירות חדשות אמורות להיבנות במקום שדה התעופה דב הוז. נייר מדיניות חדש של מרכז הגר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב חושף כי דירת 3 חדרים צפויה להימכר במתחם שדה דב ב-2.5 מיליון שקל ותושכר ב-6,800-7,000 שקל לחודש.
מחברי נייר המדיניות ממרכז הגר טוענים כי "ההצהרה של המדינה ועיריית ת"א-יפו לפיה הם אינם מעוניינים לבנות 'שכונות לעשירים בלבד' לא מגובה בכלים ממשיים להגשמת מטרה זו וככל הנראה תישאר בגדר הצהרת כוונות בלבד". כמו כן טוענים הם כי הדירות בשדה דב שיזכו לתואר 'דיור בהישג יד' יושכרו לכל הפחות ב-5,600 שקל ויהיו יקרות מדי גם עבור מעמד הביניים.
21.9.16

מחקר של מרכז הגר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי דירת 3 חדרים שם תתאים לשני העשירונים העליונים בלבד. הפתרון המוצע: הקצאת 35% ל"דיור חברתי" באמצעות מבחני הכנסה.
רובע המגורים החדש שייבנה על חורבות שדה דב בצפון תל אביב, שאמור לכלול 16 אלף דירות על שטח של 1,450 דונם — ייועד בעיקרו לבני העשירון השמיני ומעלה, כך עולה מנייר מדיניות שגיבשה עו"ד אורי אטינגר ממרכז הגר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שבחן את הפערים בין מחירי השכירות בפרויקט ובין ההוצאה המומלצת לדיור בכל עשירון. במילים אחרות, בני העשירון השמיני יוכלו לשכור דירה בשכונה החדשה, רק אם יסתפקו בדירת 2 חדרים, ולבני העשירון התשיעי והעשירי יתאפשר לשכור דירות 3 חדרים ומעלה.
31.8.16

בעקבות נתוני השמאי הממשלתי שפורסמו באחרונה, והצביעו על עליית מחירי הדירות בכמה ערים, שמרביתן באזורי הביקוש, נשמע שר האוצר, משה כחלון, כמי שנסוג מההבטחה להשפיע על מחירי הדיור במטרופולין תל אביב: "תל אביב זה אזור ביקוש אש, חם כמו מנהטן או טוקיו. יש מקומות שאי אפשר להתמודד איתם", אמר כחלון.
27.8.16

В ближайшие годы армейские объекты и базы будут переведены из центра страны на юг, и на их месте, на участках в районах повышенного спроса, построят жилые комплексы. Если эта правительственная программа будет реализована, в ближайшие десятилетия Министерство обороны освободит около 7400 дунамов, на которых будут построены около 60 тысяч квартир, а также примерно 2.6 миллиона кв. м. коммерческой недвижимости.
28.7.16

There goes the neighborhood? The ugly side of gentrification in Israel
The most effective way to prevent residents from being pushed out is to create housing solutions for them, according to Sebastian Wallerstein, one of the planners who helped draft the Jaffa petition. “Ultimately, it’s a question of housing prices and the ability of the local population to continue to live in the neighborhood,” he says.
22.7.16
"לפי הנחת העבודה שבבסיס פרויקטים להתחדשות עירונית, אם רק ניתן מספיק תמריצים — אחוזי בנייה ליזמים, דירות גדולות לדיירים — ההתחדשות תתרחש מעצמה, ללא צורך בהתערבות", אומרת פרופ' נטע זיו, המנחה האקדמית של הקליניקה. "הניסיון מלמד שלא זה המצב: דירה איננה רק מצרך בעל ערך בשוק, אלא גם בית הנמצא לעתים בקשרי קהילה. לכן חשוב כל כך לקחת בחשבון את ההיבטים החברתיים".
6.7.16
הדרך היעילה ביותר למניעת דחיקה היא יצירת פתרונות דיור לאוכלוסייה המקומית. "בסוף זו שאלה של מחירי הדיור, ויכולתה של האוכלוסייה המקומית להמשיך להתגורר בשכונה. כדי להמשיך להתמודד עם מחירי הדיור, הפתרון הוא דיור חברתי. אין כל רע בפיתוח מושכל, כל עוד אתה מספק פתרונות דיור לאנשים שלא יכולים להישאר במקום. השוכרים הם הקבוצה שנמצאת בסכנה הגדולה ביותר בתהליכים מהסוג הזה, הרבה יותר מבעלי הנכסים. לכן הדיור בר ההשגה ודיור בהשכרה ארוכת טווח הם כלים מרכזיים בהתמודדות עם ג'נטריפיקציה".
24.3.16

סבטיאן ולרשטיין,מנהל מרכז הגר בכתבה אודות החלטה היסטורית במדיניות הדיור של ניו יורק. לא רק תמריצים, גם חובה לכלול דיור בהישג יד בתכניות: "הפער העיקרי בינינו לבין ניו יורק הוא בהגדרה של המונח דיור בהישג יד. אצלם זה דיור להשכרה במחיר המותאם לבעלי הכנסה בינונית ונמוכה — ואצלנו זה דיור להשכרה במחיר שוק (או בהנחה של 20%, במקרה הטוב). כדי לתקן את המצב בארץ יש לשנות את ההגדרה הגרועה הקיימת בחוק ולאפשר לוועדות מקומיות לקבוע הוראות לדיור בהישג יד בתוכניות לשכונות ובניינים חדשים".
18.1.16

נעמה ריבה תורמת תרומה חשובה להרחבת השיח על שוק השכירות בישראל תוך התייחסות להיבטים נוספים שיש לקדם, מלבד חוק 'שכירות הוגנת', על מנת לייצר שוק שכירות מגוון, משוכלל והוגן במדינת ישראל. היא מצביע על הצריך לפתח שוק מוסדי להשכרה ארוכת טווח, ועל הצורך להתאים את התכנון למיזמים מסוג זה, ועל הצורך לפתח אלטרנטיבות עירוניות לתל אביב. בכתבה מוזכרת עבודת מחקר שערכה קבוצת חוקרים ביוזמה וליווי של מרכז הגר ומכון אלרוב לחקר הנדל"ן ובה, בין היתר, נסקרים המחסומים העיקריים הקיימים היום לפיתוח שוק מוסדי להשכרה ארוכת טווח בארץ ובמידות אחרות בעולם.
לקריאת המסמך המלא: http://bit.ly/1ebOJrL
2.3.15

כתבה בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא דיור המתייחסת למחדלי הממשלה בשנת 2014:
מכרזים של שכירות ארוכת טווח מניבים פתרונות יקרים מדי. ניתוח שערך יוני צ'ארניאבסקי, שמאי מקרקעין, עבור מרכז הגר ומכון אלרוב לחקר הנדל"ן מראה כיצד המכרזים לשכירות ארוכת טווח שקודמו על ידי קבינט הדיור מציעות דירות ב-'מחיר מופחת' יקרות מדי.
28.5.14

כתבה בעקבות הכנס של "הגר" בכנסת: יש פתרונות לדיור בהישג יד שניתן ליישם גם בישראל

ראיון של עו"ד אורה בלום, מנהלת הגר, בתכניתו של משה נגבי ב"קול ישראל".